1939.מרץ.15
היום יום הולדתי ולכם סבתי אספה אותי במכונית המפוארת מבית הספר, היא אספה אותי ואת מושה חברתי הטובה ביותר. וכיסתה את עיניי אמרה לי שזה הפתעה בשבילי לידי שמעתי את מושה מצחקקת ליד, עצרנו והרגשתי בכול גופי את הבלימה של המכונית.
סבאתי אמרה:"מתוקה תרדי עם מושה ובואי אחרינו.." שמעתי את סבתי לוחשת משהו למושה ידעתי שיש משהו מוזר שמושה משכה אותי ,מיד הבנתי שגם סבתי ירדה לפי רעש העקבים.
מעמדנו, רוח קלה נשפה על פני וכיסוי העיניים הוסר אור חזק סנוור אותי, שפשפתי את עיניי והכול ניראה מטושטש ולאט אט הכול התבהר לי לפתע מושה הושיטה את ידה ונתנה לי קופסא מקרטון צבועה כחול וסרט מסודר עם קשר פפיון בצבע אדום שני הצבעים האהובים עלי. התרתי את הסרט ופתחתי את הקופסא שמלה מדהימה הייתה בפנים עם גרביונים נעלי עקב וסיכת שער הכול היה תואם ומרהיב אני התלהבתי כול כך והתרגשתי מעוד סבתי לחשה לי שניכנס לשם נראה לך איפה נתיישב ולכי עם מושה להחליף שיצאתי מושה ניראתה שונה היא הספיקה להחליף כניראה בגדים לפני היא ניראתה יפיפיה.
בכניסה למסעדה עמד המארח שמקבל את פני האורחים ובזמן שסבתי דיברה איתו לגבי ההזמנה שלנו סמתי לב למשהו מוזר שמאחוריו שלט ענק באדום שהיה כתוב עליו בשחור "בעלי חיים ויהודים אינם מורשים להיכנס" פסעתי צעד קטן לאחור מושה שמה לב לשלט וגם כן כך סבתי הם אחזו בידיי ומושה לחשה לי אין לך סיבה לדאגה הם לא יודעים אף אחד לא יודע עניתי לה "חוץ מימך" וחיכתי חיוך קטן ואז נעלם כאילו מעולם לא הופיע על פני..נשמתי עמוק
המארח אמר" בואו אחריי גבירותי והוביל אותנו לשולחן שלנו."
כשניכנסנו ריח מטקטק ליווה אותי התישבנו בשולחן עגול שעליו פרוס מפה מפוארת ופרחים במרכזו מוזיקה קלאסית נישמעה לאחר שאכלנו שילמנו יותר סבתי שילמה אחר כך יצאנו ביציאה מהמיסעדה בירכו אותנו לשלום בנעימות ויצאנו לקראת הרכב בחוץ שמעתי צעקות וחיפשתי את המקור של הקולות הצווחה ואז לפתע בצד השני של הכביש בן אדם אחד הרביץ לאחר וצווח "מוות ליהודים" וקילל אותו האדם השני השמיעה צווחות של כאב ואומללות אני הבטתי לכמה שניות והסטתי את מבטי זה צרם לי צממורת עברה בכול גופי בכול ליבי רציתי לעשות משהו ולהפסיק את זה אבל ידעתי שאני יסתבך אני חסרת עונים במקרה זה.
אני פשוט פסעתי קדימה והמשכתי לצעוד לעבר המכונית .
כשנכנסתי למכונית הסתערה שתיקה אני הרהרתי לי לכמה דקות והגעתי למסכנה שמשהו רע עומד לקרות זו הרגשה רעה תחושה לא נעימה של רצון לברוח אולי אני ישכנע את משפחתי לברר ואם באמת קורה משהו ניברח לפני שיקרה משהו אפילו שזה כרוך בנטישת כול חברי איפילו מושה הסתכלתי עלייה לכמה שניות ממושכות ושקלתי ברצינות את מחשבותי...
;){kind=link}