1939.באפריל.23
עברו יותר מכמה ימים עברו שבועות מאז שאמי קיבלה את המכתב והלכה, אבי נישאר לשמור עלנו בבוקר הגיע מכתב בדקתי את הכתובת ממי זה? מסתבר שזה מ-אמא! מהר קרעתי את זה והתחלתי לקרוא היא כתבה מכתב לי ואחד לאבא במכתב שלי מצד אחד לי ומצד אחד לאחותי סופיה סופי היה הקיצור שלה.
היא כתבה לי: "וולריה היקרה והאהובה שלי תשמרי על עצמך יקירתי ותשמרי על עצמך אני לא יגיע עוד כמה שבועות אני ישאר כאן זמן מה, אני בסדר גמור...תשמרי על אחותך כול הזמן תבטיחי לי שאת תשמרי עליה טוב טוב הכי טוב שאפשר בעצם והנה מתנה ממני זה שרשרת יפה מקווה שתואהבי ....." במהלך המכתב היא רשמה לי את השורה תשמרי על אחותך כמה פעמים מייד לאחר שסיימתי לקרוא רצתי לאבא ונתתי לו את המכתב שלו והלכתי להקריא לסופיה את המכתב שלה למרות שידעה לקרוא אבל לא כול כך טוב לכן עזרתי לה.
המכתב של אמא הציף בי אושר שימחה רבה למרות החוקים שהתבספו והתקשה חיינו היום הזה נישכח כול דאגותי וצרותיי. בתוך המכתב שלי היה השרשרת שלה עם טליון לב מזהב מיוחד שהוא ניפתח פתחתי אותו ובפנים תמונה של כולנו יחדיו..התמונה הזו צולמה לפני שנה שהינו יחדיו עם סבתי בטיול בהרים גם מושה הייתה בו ונהננו כול כך זמנים טובים היו אז.
תשמרי על אחותך זו הייתה ההבטחה הכי חשובה לאמא שלי ואותה אני לא יפר לעולם לא משנה מה יקרה כמו שאמי שלי אמרה "הבטחות לא נועדו להפר.."
אבי גם קיבל מוכתב מאמא וגם מכתב נוסף מוזר תאמת הוא קצת מוכר אחרי שקרא את המכתבים ניגש עלנו ואמר בנות יקרות שלי אני צריך ללכת לפגוש את אמא רק לכמה שבועות נהייה יחד מחר עם פציעת חמה תיסעו לדודכם היקר בלילה ההוא ישנו עם אבינו במיטה הרגשנו את המיטה רועדת ואת כול גופו מלא חרדה עד כמה שניסה להסתיר את זה לא הצליח.




























